מאמרים #זמן זוגי

בימי אלול ותשרי אנחנו יכולים להשתדל להיות מי שאנחנו יכולים וראויים להיות. נכון, לא בטוח שנצליח להתמיד בכך לאורך כל השנה, אך אנחנו יכולים לדייק את המקום בו אנחנו באמת רוצים להיות. וגם אם הוא מחזיק רק זמן קצר, זו תזכורת טובה עבורנו, לְמַה שאנחנו מסוגלים להיות, אם רק נתאמץ.

קשר זוגי דורש תחזוקה, השקעה, זמן ושיח. לא משנה כמה זמן אתם נשואים, אם לא תשקיעו בקשר, הוא ייחלש, ולעיתים לא רק ייחלש אלא יהפוך מקשר מחבר לקשר של לולאת חנק. כדאי מאוד להשקיע מתחילת הקשר; גם כשהחיים עמוסים, גם כשיש לימודים, עבודה ובניית זוגיות במקביל, גם אחרי לידה, גם בתקופות עומס ולחץ, תמיד תמיד יש לזכור, שהקשר שלנו נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו.

השיחות שאנו מנהלים עם בני הזוג שלנו באותם ימים ארוכות, מכילות, קשובות ומלמדות. בראשית חיי הנישואים רוב הזוגות משקיעים זמן רב בלמידה זוגית, בדרכי תקשורת ובבניית קשר. לא פעם זוגות נזכרים בערגה בימי תחילת הקשר בהם השיח היה זורם, קולח ומתרחש כמעט ללא מאמץ.

בשבת נקרא בבית הכנסת על התנהגות אנושית ששיחתה את העולם, התנהגות אנושית שהביאה כליון לאנושות, שהביאה מבול שטילטל את העולם ושינה אותו לגמרי. בשבת נקרא גם על האנשים הטובים שהסתגרו בתוך תיבה וניצלו. אנשים שלא היו חלק מהרוע שסביבם, שבמהלך שהותם בתיבה טיפלו ברחמים בחיות ששהו איתם. אנשים שבחרו בטוב ודבקו בו.

אבל דווקא בימים האלה הבדידות קשה מתמיד. כל האחיות שלו חזרו הביתה עם האחיינים הקטנים, מדברות על הלבד כשהבעל בשטחי כינוס, ורק הלבד שלו פתאום לא מספיק משמעותי. לא מספיק הכרחי. לא מספיק מיידי.

זמן מלחמה. מתח, פחד, חרדה, חוסר שגרה ואי ודאות. דאגות, מחשבות, דמיונות, דמעות. קושי, עייפות, ניתוק חלקי מהמציאות, לעיתים אף חוסר תפקוד. הולכים לישון לבד במיטה, מתעוררים לבד בלילה לילדים, מתנהלים בצוהריים ובערב לבד, קניות, ניקיונות, ללכת לרוקן את הפח - הכול את עושה בעצמך, ואין מישהו על ידך שיכול לעזור, כשכבר נגמרים הכוחות. אין! מציאות לא פשוטה, לא קלה, וחלק מהקושי נובע מאי הידיעה, מתי כל זה זה ייגמר. כך את עוברת יום ועוד יום, לילה ועוד לילה, צוהריים ועוד אחד, והנה הוא מפתיע ומבשר: "יש לי 24".

תמיד לזכור שהשדכן הוא רק צינור. צינור שמחבר קצוות, אבל ההתרחשות האמתית מתרחשת (ולפעמים לא) בין השניים. שהתפקיד שלו (והזכות) זה להביא אותם אל הבאר, אבל מכאן ואליך העבודה היא שלהם.

אז מה קשורה עכשיו שיחת ״אז מה אתה עושה בחיים״? ומה פתאום להזמין הפוך כשבאשקלון עדיין יורים...

עדיין קיימות לרשותנו שלוש האפשרויות: יש כאלה שנלחמים, יש כאלה שבורחים מהמציאות הבלתי אפשרית הזאת, ויש כאלה שמרגישים קפואים ומנותקים מהמציאות, עד כדי חוסר תפקוד, בלבול, ושכחה של שמות, משימות והתנהלויות שגרתיות. חשוב לציין, שכל אחד מאיתנו יכול לנוע בין תגובה אחת לשנייה בימים שונים, וכתגובה לאירועים שונים, אך סביר להניח, שיש לכל אחד מאיתנו מנגנון אחד שיותר אופייני לו. בתור בני-זוג, חשוב לדעת, שכל אחד מכם חווה את המציאות באופן שונה ומתמודד בדרך שונה. שתפו זה את זו בדרך ההתמודדות שלכם, כבדו זה את זו בדרך ההתמודדות השונה, ובעיקר, נסו לעזור ולתמוך אחד בשני.

דווקא שם היה אפשר לראות מיהו גומל חסדים (שמשקה את אליעזר ואת עשרות הגמלים), ומיהו קטנוני ומתחשבן ומתקמצן (וגולל את הבאר באבן כבדה שרק יחד ניתן להסירה).מי חרוץ ומסור ודואג לעדרים, מי מאמין ובא אל רבונו של עולם בתחינות ובדיבורים, למי יש כוחות גוף עצומים, מי אמיץ ומגן על החלשים.

אנחנו פוגשים כאלה שביקשו כרגע לעצור הכל ולהמשיך להיפגש אחרי המלחמה, ואנחנו גם פוגשים כאלה שעד שהם יוצאים הם רוצים להתקדם, לעשות עוד צעד לקראת בניית בית בישראל, ועל הדרך לעבור את הימים של המלחמה בקשר, כשיש מישהי שמתעניינת, שדואגת, שגם לו יש למי לדאוג שם בבית, ועם מי להעביר שיחות בשעות ההמתנה הארוכות.

המיקום הראשוני של נר חנוכה הוא "על פתח ביתו מבחוץ". חנוכה מזמין אותנו להתמקד בפתח, להתבונן על היחס בין הפנים לחוץ, לשים לב לסף הבית, למקום המעבר, לחוש בביטחון שמעניק לנו הבית, לעומת הרוחות המנשבות בחוץ. אם יש לנו בית חזק, שלם ובטוח, זוגיות טובה יציבה ואוהבת, אפשר לצאת החוצה עם האור הזה ולעבור את הפתח החוצה.