כולנו מתחבאים כל השנה...
קרא עודוהצחוק הזה, שברגע הראשון נראה לא הולם ולא במקום. ואולי אפילו מראה קצת חוסר אמונה, נשאר טבוע בשמו של הבן נושא הבשורה. נשאר בשמו של יצחק. ומספר לנו הרש״ר הירש כמה מהותי לנו ה״יצחק״ הזה לשרשרת העם היהודי. כמה מהותי לנו המבט אל העתיד שיצחק ויחייך אל מול שנים של שיעבוד, ורדיפות ומלחמות. כמה מהותי לנו מבט של אמונה אל מול ה״לא אחד״ שעמד ועומד ויעמוד עלינו.
קרא עודלפעמים נראה שיצחק קצת מתפספס לנו. אין לו את הראשוניות של אברהם, את פריצת הדרך, את הגילוי, את החיפוש. ומצד שני גם אין לו את היעקביות של יעקב. אין לו את הדרייב הזה שאוחז בעקב אחיו ולא מרפה, אין לו את הנדודים, את הייסורים.הוא פשוט יצחק. ממשיך דרך, מעביר דרך, רואה את העולם בעיניים טובות של צחוק ושמחה. ואולי משהו בפשטות הזאת מאפשר לאהבה לקרות, להתפתח.
קרא עודכמה אברהם מאמין בעבד שלו. שהוא נותן לו לטפל בדבר שהכי יקר לו. ביצחק בנו. והוא סומך עליו שימצא את הזוגיות הנכונה והשלמה לו. וכמה אמון יש לעבד בריבונו של עולם, שיפגיש אותו עם הזוגיות הנכונה. וכמה אמון יש לו בנערה הצעירה שמשקה אותו ואת צאנו, כדי להחליט שהיא באמת ההתאמה המושלמת ליצחק. וכמה אמון יש ברבקה, שיוצאת עם שליח זר לארץ רחוקה, באמונה מלאה שזאת הדרך שזימן לה הקב"ה לזיווג המדויק לה.וכמה אמון יש ליצחק באביו וגם בעבד, שהנערה שהביאו אליו, היא באמת המתאימה לו. ואמון בין בני הזוג, הוא באמת מהותי להצלחת זוגיות לאורך שנים ארוכות וטובות. אבל גם מתן אמון בשליחים שבדרך, זאת דרך טובה וחשובה כדי להצליח לבנו עוד ועוד בתים בישראל.
קרא עודכאן, בין אבני הבאר העתיקות, אפשר לראות רוך של תנועה, מבט של חמלה.אפשר להציץ אל רועת הצאן - לראות איך היא מלטפת את הכבשים הקטנות, איך היא מגינה עליהם בעיניים נוצצות של אהבה. הבאר היא יותר מאשר מרחב מים. זהו מרחב של חסד. של חמלה. של אנושיות גלויה. כל תנועה מספרת סיפור - חריצות שקטה, דאגה עמוקה, אכפתיות שלא ניתנת למדידה.
קרא עודמתי החיפוש הוא אחרי אהבה ממבט ראשון (כמו יעקב ורחל), או אולי שידוך על ידי מישהו שמכיר ויודע (כמו העבד שמשדך בין יצחק ורבקה). ואולי אפילו מין זיווג ידוע מראש, כזה שאנחנו צועדים יחד מימים ימימה (כמו אברהם ושרה).
קרא עוד