לבד בנופש משפחתי
אמא מודאגת פנתה אלינו.
הבת שלה כבר בת 33, יוצאת, מחפשת, אבל עדיין לא מצאה את האחד.
והנפש מטולטלת (של האמא ושל הבת).
הם קבעו נופש משפחתי. כל האחים יגיעו. כולם ב״ה נשואים, יש נכדים. ורק היא תגיע לבד.
כשהבת ראתה את הלוז לחופש, היא הודיעה שהיא לא מגיעה.
לא מתאים לה הביקור בפינת ליטוף ובג׳ימבורי, לא מתאים לה סדנת בועות סבון ויצירה לגיל הרך.
אבל מה אפשר לעשות?
כל כך הרבה נכדים ב״ה. הנופש חייב להיות מותאם.
קודם כל למדנו להכיר את הבת, וניכנס גם אנחנו לתמונה כדי לנסות להביא בע״ה לבת זיווג וגאולה.
ולבינתיים, יעצנו לאמא. לנסות להבין אותה. באמת באמת להבין אותה.
כל הנופש מותאם לאחים הנשואים שלה, למשפחות עם ילדים קטנים, וזה רק מגדיל את הפער בינה לביניהם, רק מעצים את הבדידות שלה, גם בתוך הביחד המשפחתי.
ייעצנו לאמא לנסות לשאוף לפעילויות רב גילאיות כמה שאפשר, או לפחות כמה שפחות כאלה שמובהקות לגיל הרך.
למשל טיולים, מעיינות, ים. פעילויות שכולם יכולים למצוא בהם את מקומם.
יעצנו להם בחלק מהזמן להתפצל. פעילות לקטנים ובנפרד פעילות לבוגרים.
זה כל כך חשוב שגם היא תרגיש שהיא חלק, שהנופש גם בשבילה, ושהמשפחה שלה רואה אותה!
ובלי קשר ליצור מדי פעם מפגשים ופעילויות לאחים בלבד, אפילו בלי הבני זוג. כדי שהיא לא תרגיש כל כך שונה וחסרה.
כדי שגם היא תרגיש חלק מהמשפחה.
