הזדמנות לגאולה
לוח השנה העברי מטלטל אותנו בין עונות של חתונות לימים של הפסקה מוחלטת.
ישנם שנים שאנחנו רצים בימים האלה מחתונה לחתונה, של כל אלה שרצו להספיק לפני ימי בין המצרים. ואז שלושה שבועות של הדממה.
שיזכירו לנו בעוצמות למה בכל חופה אנחנו שוברים כוס.
למה אנחנו שרים בהתרגשות גדולה ״אם אשכחך ירושלים״.
ורגע לפני שנגיע לימי החורבן, תחשבו גם עליהם בחתונה הבאה שתהיו בה.
תחשבו רגע על החבר הרווק או האחיינית הרווקה.
תסתכלו על מי שיושב אתכם בשולחן, תפתחו בשיחה, תספרו עליו או עליה.
אולי יש להם מישהו להציע? אולי יש להם כיוון שעוד לא חשבנו עליו?
יש לנו דרך לקדם אותם לקראת השמחה שלהם?רגע לפני שנתאבל יחד על חורבן, אולי יש לנו הזדמנות להביא למישהו גאולה.
