לא לשווא אחי חצבת!

מדורות ל״ג בעומר בישרו שעונת החתונות התחילה.
שגם בימים הללו, בין מפונים-לחטופים-לפצועים, החיים חזקים ועם ישראל ממשיך ובונה עוד ועוד בתים.
ועדיין אפשר לראות חייל שיצא רק אתמול משדה הקרב, ומגיע למחרת לחופה, לבנות עם זאת שאהבה נפשו בית ומשפחה.
ואפשר לראות קהילות שמתוך המגורים הזמניים במלון, מתארגנות וחוגגות לעוד בת קהילה שנמצאת הרחק מביתה ובכל זאת בוחרת בחיים, ובוחרת להקים בית בישראל.
ודווקא בבנייה שהיא מתוך כאב, מתוך חסרון, אנחנו זוכרים את התמונה הגדולה, זוכרים את המעשים שלנו שיביאו גאולה.
אז בואו נביא גאולה.
תחשבו על חבר רווק או חברה רווקה ותקבלו על עצמכם להציע שידוך לו או לה עד יום ירושלים.
כי מן האבנים האלה - יבנה המקדש!