דרוש שותף לפחד

אחד הפחדים הכי שקטים – והכי כואבים – הוא שזה שוב לא ילך.

שניפתח, נרגיש, ננסה… ושוב נתאכזב.

כי כבר חווינו שבר של לב, והרגשנו איך קשר מתפרק  ואז ההגנה הכי טבעית היא לעצור להפסיק לנסות להגיד לא, אחרי לא, אחרי לא.

ואז גם מתחיל הפחד שאני לא אהיה מספיק  מובן.

פחד לוותר על החופש.

פחד לטעות.

פחד להתאכזב מעצמנו. או מהביחד.

אבל מתחת לכל הפחדים – חייבת להישאר גם תקווה.

אסור לוותר על האמונה שזה אפשרי.

ומי שמוכן לדבר על הפחדים שלו –כבר עושה את הצעד הכי אמיץ לקראת אהבה אמיתית.

אנחנו לא מעלימים פחדים.

אנחנו  פוגשים אותם – מסתכלים להם בעיניים

ומחפשים שותף לפחד, או אחד שיודע להתגבר.

אנחנו מחפשים מישהו או מישהי שמבין או מבינה באמת

מישהו ומישהו, שיחד רוצים בית.