חלום של בית

יש תקופות שבהן נדמה שהלב סגור.

שהעולם ממשיך הלאה – ורק אני מחכה.

מחכה שיקרה משהו. שיגיע מישהו.

שיתעורר בי רצון, או אומץ, או פשוט תקווה.

אבל אז הוא מגיע.

ופתאום – בלי רעש, בלי דרמה – משהו נפתח.

פתאום שיחה קצרה מדליקה אור.

ופתאום יש שקט בלב, ואפשר לדמיין – אולי כאן, אולי עכשיו.

ולפעמים צריך רק שמישהו יראה אותך באמת.

ולפעמים צריך שקט ואהבה

וחלום של בית.