יש תקופות שבהן נדמה שהלב סגור.
שהעולם ממשיך הלאה – ורק אני מחכה.
שיתעורר בי רצון, או אומץ, או פשוט תקווה.
אבל אז הוא מגיע.
ופתאום – בלי רעש, בלי דרמה – משהו נפתח.
פתאום שיחה קצרה מדליקה אור.
ופתאום יש שקט בלב, ואפשר לדמיין – אולי כאן, אולי עכשיו.
ולפעמים צריך רק שמישהו יראה אותך באמת.
ולפעמים צריך שקט ואהבה
וחלום של בית.