למה הפכה שירת הים לסגולה לזיווג טוב

גבירה אחת שאלה את ר' יוסי בר חלפתא: בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: בששה ימים.
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? 
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים.
אמרה לו: אף אני יכולה לעשות כן.
אמר לה: אמנם קלה היא בעיניך, אך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא - כקריעת ים סוף.
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא.
מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות - וזיווגה אותם בלילה אחד.
למחרת מצאה אותם. זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה, זה רגלו שבורה. 
החזירה את ר' יוסי בר חלפתא והודתה: שאין א-לוקים כא-לוקי ישראל ותורתו אמת. 
ענה לה רבי יוסי בר חלפתא: בעיניך זיווג נראה פשוט, אבל בעיני הקב"ה הוא קשה כקריעת ים סוף.
. . .
כמה יפה הוא מדרש רבא שנותן ביטוי מוחשי-גופני לחיבור שלא קורה.
ממחיש הוא על המוח הפצוע - חיבור שכלי שאיננו מדויק בין שני בני הזוג,
על העין השמוטה - שאינה רואה את הטוב בבן הזוג או את ההתאמה,
ואפילו הרגל השבורה - שאינם רצים הם יחד לאותה המטרה.
וכמה אנחנו זקוקים למרכיב השכינה, בתוך החיבור הזה שבין איש לאישה.