ממשיכים את אור החנוכה
מחשבות על אורות ושמחה, מחנוכה לכל השנה...
חנוכה הוא חג של אור ושמחה. הנרות, המאכלים המשמחים (מי אמר פחממות ולא חייך:-) וגם המפגשים המשפחתיים.
אבל חנוכה הוא גם הזמן לעצור לרגע ולחשוב על מי שהרגעים האלה קשים לו במיוחד. שהבדידות מורגשת לו אל מול עוד ועוד מפגשים משפחתיים.
זה הזמן לעצור, להתעניין, להזמין, להיות שם בשבילם, כי קשה גם ככה,
לעשות חושבים אולי יש לי מישהו מדויק להציע, להאיר את החושך במחשבה טובה.
חנוכה גורם לנו לחשוב גם על סופו של החג.
על הרגע הזה שמפנים את החנוכיה מאדן החלון, הרגע הזה שאנחנו יודעים שלא נדליק שוב הערב אור נרות ונשיר יחד את שירי החנוכה,
וזה רגע שצובט קצת בלב. אבל זה הרגע שלנו להחליט למשוך את אור החג על פני חורף אפלולי.
להמשיך להפיץ אור של עשייה במשך כל ימות השנה.
זה הרגע להחליט להמשיך עשייה יהודית/מכבית, כזאת שלוקחת אחריות ולא מחכה לנס.
לסייע, לתרום לעשות.
ואנחנו כאן להמשיך בעשייה שלנו, לבנות עוד ועוד בתים של אהבה בישראל. כי אנחנו יודעים שאם משתדלים מלמטה, הקב״ה שולח את אור ברכתו מלמעלה.
נר שמיני של חנוכה.
מקבלים על עצמנו לעשות ניסים של אור.
