משפחה - צו השעה!
בפרשת השבוע שקראנו, משה רבנו, המנהיג הגדול ביותר של עם ישראל בכל הזמנים, שהוציא אותנו ממצרים ודאג לנו כמו אמא שדואגת לילדיה, מועד לרגע ומכה בסלע במקום לדבר אליו.
חז״ל מנסים להבין מה היה שם ברגע הזה.
מה גורם למשה שמגן על ישראל שוב ושוב, לאבד משלוותו ולהיות לרגע מישהו אחר.
ואחת התשובות שאולי הכי מטלטלות מספרת לנו על משה האח, שאיבד הרגע את אחותו האהובה.
זאת שבזכות התקווה והאמונה שלה הוא נולד, זאת ששמרה עליו כשהיה מוטל ביאור וידעה לחבר אותו מחדש לחלב של אמא, וזאת שבזכותה היו לעם ישראל ארבעים שנות מים חיים.
ועכשיו כשהיא נסתלקה מהעולם ונסתלקו איתה המים החיים, היה משה כאוב מול פני המוות, מול הבדידות, מול הריקנות, של אח מול חיסרון של אחות.
משה מקבל את העונש שלו, ולא יזכה להכנס לארץ ישראל.
אבל אנחנו זוכים לשיעור על חיבור משפחתי, על הכוח של הביחד, בשמחות וגם ברגעים הקשים.
וזה שיעור בשביל כולנו על הכוח של משפחה.
וכמה חשוב להחזיק ואתה ולהיות, בשביל רגעי השבירה ורגעי השמחה.
כמו תמיד, ובעיקר בשנה וחצי האחרונות תרימו מבט, תחפשו את הכואבים והבודדים שבינינו.
תנו להם מילה טובה, תעזרו להם להיות חלק ממשפחה.
זה צו השעה!
