להשתדל
ועוד מילה על החזרה לשיגרה.
תסתכלו מסביב, תראו כמה מהחברים שלכם חזרו להורים לימים הטרופים האלה. יצאו בדאגה ביום שישי שלפני כמעט שבועיים, ארזו במהירות תיק לזמן בלתי ידוע, ויצאו.
וזה לא תמיד קל לחזור להורים.
לא עם כלב ושלושה ילדים, וגם לא כרווקה שעדיין מחפשת, וזקוקה לשקט שלה, וליום-יום בלי מבטים של ״מה יהיה״ או ״עד מתי תהיי לבד״....
וברגעים קשים זה מנחם לחזור הביתה, אבל לא תמיד זה קל.
והיום הם התחילו לחזור לדירה הפרטית שלהם, למרחב שהוא לפעמים בודד, אבל מנותק משיפוטיות וביקורתיות.
אז תחשבו רגע על המקום הזה שלהם.
ואם בטעות הערתם או רמזתם, אולי שווה רגע לדבר על זה.
להתנצל. להשתדל.
ואם גרים בסביבתכם כאלה שחזרו, תנו להם יד. תתעניינו. תזמינו לסעודה בשבת.
ואם יש לכם הצעות בשבילם, תציעו!
אל תשאירו אותם בבדידותם.
