הביאו את היום!
בליל פסח ישבו רווקים ורווקות רבים וקראו בכאב את קריעת ים סוף. בכאב שנושא עמו גם תקווה, אולי סוף סוף השנה...
אולי הם יזכו ובפסח הבא לא ינסו להתחמק מהדביקיות המשפחתית, לא יכאבו את הבדידות אל מול המשפחתיות של האחות שבדיוק ילדה, והאח הגדול שהביא אפיקומנים ארוזים לכל אחד מילדי המשפחה.
הם נושאים אמונה שבליל סדר הבא יגיעו בגאווה עם הבעל או האישה. זוג צעיר, מחייך אחד לשני באהבה.
הם יספרו אחד לשני על הדמעות שהתערבו להם עם המרור שנה אחרי שנה, על הרצון להחביא את עצמם אל מול המשפחתיות המתפרצת, מול השמחה.
ובשביעי הם יספרו על נס קריעת ים סוף הפרטית שלהם.
ויפרגנו לחברה ששידכה. שהכירה את הבנדוד שלו מהעבודה, ואותה מהאולפנא.
והציעה וניסתה ולא ויתרה. וב"ה תוך 9 חודשים היתה כבר חתונה.
ובניית בתים זה אתגר הדור שלנו, וצו השעה של חיים בצל הלחימה.
הביאו את היום!
בהצעה, בעין טובה, בחיבור לשדכנים טובי עין ולב.
וגם אנחנו כאן בשבילכם!
